Legge del Ritorno

1. Ogni ebreo ha il diritto di venire in questo paese come oleh (immigrato).

2. (a) L’immigrazione avverrà tramite il visto di oleh. (b) Un visto di oleh sarà concesso a ogni ebreo che abbia espresso il desiderio di stabilirsi in Israele, a meno che il Ministro dell’Interno sia convinto che il richiedente:

• sia coinvolto in attività contro il popolo ebraico; oppure
• possa mettere in pericolo la salute pubblica o la sicurezza dello stato; oppure
• abbia un passato criminale che possa mettere in pericolo la sicurezza pubblica.

3. (a) Un ebreo che è arrivato in Israele e, dopo il suo arrivo, ha espresso il desiderio di stabilirsi in Israele, può ricevere un certificato di oleh mentre è ancora in Israele. (b) Le restrizioni specificate nella sezione 2(b) si applicano anche al rilascio di un certificato di oleh, ma una persona non sarà considerata un pericolo per la salute pubblica per una malattia contratta dopo il suo arrivo in Israele.

4. Ogni ebreo che è venuto in Israele prima della data di entrata in vigore di questa legge, e ogni ebreo nato nel paese sia prima che dopo la data di entrata in vigore di questa legge, sarà considerato rientrante in questa legge.

4A. (a) I diritti di un ebreo ai sensi di questa legge e i diritti di un oleh ai sensi della Legge sulla Cittadinanza, 5712-1952, così come i diritti di un oleh ai sensi di qualsiasi altra legislazione, sono anche estesi al figlio e al nipote di un ebreo, al coniuge di un ebreo e al coniuge del figlio e del nipote di un ebreo; tranne per una persona che era ebrea e ha volontariamente cambiato religione.

4A. (b) Non ha importanza se l’ebreo da cui il diritto è rivendicato secondo il comma (a) sia ancora in vita o meno, o se sia venuto in Israele o meno.

4A. (c) Le restrizioni e condizioni previste riguardo a un ebreo o un oleh in questa legge o nelle legislazioni menzionate nel comma (a) si applicano anche a chiunque rivendichi un diritto ai sensi del comma (a).

4B. Ai fini di questa legge, “ebreo” significa una persona nata da madre ebrea o che si è convertita all’ebraismo e non appartiene a un’altra religione.

5. Il Ministro dell’Interno è incaricato dell’attuazione di questa legge e può emanare regolamenti per la sua attuazione e per la concessione di visti e certificati di oleh ai minori fino a 18 anni. I regolamenti relativi alle sezioni 4A e 4B richiedono l’approvazione della Commissione Costituzione, Legge e Giustizia della Knesset.

חוק השבות, תש”י – 1950

נוסח מלא ומעודכן

1. כל יהודי זכאי לעלות ארצה.

(א) העליה תהיה על פי אשרת עולה.

(ב) אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל חוץ אם נוכח שר הפנים שהמבקש –

• פועל נגד העם היהודי; או
• עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה; או
• בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.

3. (א) יהודי שבא לישראל ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה, רשאי, בעודו בישראל, לקבל תעודת עולה.

(ב) הסייגים המפורשים בסעיף 2(ב) יחולו גם על מתן תעודת עולה, אלא לא ייחשב אדם למסכן בריאות הציבור לרגל מחלה שלקה בה אחרי בואו לישראל.

4. כל יהודי שעלה לארץ לפני תחילת תקפו של חוק זה, וכל יהודי שנולד בארץ בין לפני תחילת תקפו של חוק זה ובין לאחריה, דינו כדין מי שעלה לפי חוק זה.

4א. (א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי”ב,0592-

וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

(ב) אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א) עודו בחיים או לאו ואם עלה ארצה או לאו.

(ג) הסייגים והתנאים הקבועים לגבי יהודי או עולה בחוק זה או על פיו או בחיקוקים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו גם על מי שתובע זכות לפי סעיף קטן (א).

4ב. לענין חוק זה, “יהודי” – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.

5. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן למתן אשרות עולה ותעודות עולה לקטינים עד גיל 18.

תקנות לענין סעיפים 4א ו4-ב טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.