Law of Return

1. Every Jew has the right to come to this country as an oleh (immigrant).

2. (a) Immigration will be by an oleh’s visa. (b) An oleh’s visa shall be granted to every Jew who has expressed his desire to settle in Israel unless the Minister of the Interior is satisfied that the applicant:

• is engaged in an activity directed against the Jewish people; or
• is likely to endanger public health or the security of the state; or
• has a criminal past that may endanger public safety.

3. (a) A Jew who has come to Israel and, after his arrival, expressed his desire to settle in Israel may, while still in Israel, receive an oleh’s certificate. (b) The restrictions specified in section 2(b) shall apply also to the granting of an oleh’s certificate, but a person shall not be considered a danger to public health due to an illness contracted after his arrival in Israel.

4. Every Jew who came to Israel before the effective date of this law, and every Jew born in the country whether before or after the effective date of this law, shall be considered to have come under this law.

4A. (a) The rights of a Jew under this law and the rights of an oleh under the Nationality Law, 5712-1952, as well as the rights of an oleh under any other legislation, are also vested in the child and grandchild of a Jew, the spouse of a Jew, and the spouse of the child and grandchild of a Jew; except for a person who was a Jew and has voluntarily changed his religion.

4A. (b) It does not matter if the Jew through whom the right is claimed according to subsection (a) is still alive or not, or if he came to Israel or not.

4A. (c) The restrictions and conditions stipulated regarding a Jew or an oleh in this law or under it or in the legislations mentioned in subsection (a) shall also apply to anyone claiming a right under subsection (a).

4B. For the purposes of this law, “Jew” means a person born to a Jewish mother or who has converted to Judaism and is not a member of another religion.

5. The Minister of the Interior is charged with the implementation of this law, and he may make regulations as to its implementation and the granting of oleh’s visas and certificates to minors up to the age of 18. Regulations concerning sections 4A and 4B require the approval of the Constitution, Law and Justice Committee of the Knesset.

חוק השבות, תש”י – 1950

נוסח מלא ומעודכן

 1. כל יהודי זכאי לעלות ארצה.

(א) העליה תהיה על פי אשרת עולה.

(ב) אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל חוץ אם נוכח שר הפנים שהמבקש –

•  פועל נגד העם היהודי; או
• עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה; או
• בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.

3. (א) יהודי שבא לישראל ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה, רשאי, בעודו בישראל, לקבל תעודת עולה.

(ב) הסייגים המפורשים בסעיף 2(ב) יחולו גם על מתן תעודת עולה, אלא לא ייחשב אדם למסכן בריאות הציבור לרגל מחלה שלקה בה אחרי בואו לישראל.

4. כל יהודי שעלה לארץ לפני תחילת תקפו של חוק זה, וכל יהודי שנולד בארץ בין לפני תחילת תקפו של חוק זה ובין לאחריה, דינו כדין מי שעלה לפי חוק זה.

4א. (א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי”ב,0592-

וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

(ב) אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א) עודו בחיים או לאו ואם עלה ארצה או לאו.

(ג) הסייגים והתנאים הקבועים לגבי יהודי או עולה בחוק זה או על פיו או בחיקוקים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו גם על מי שתובע זכות לפי סעיף קטן (א).

 4ב. לענין חוק זה, “יהודי” – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.

5. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן למתן אשרות עולה ותעודות עולה לקטינים עד גיל 18.

תקנות לענין סעיפים 4א ו4-ב טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.